ללימודי הנחיית הקבוצות הגעתי לאחר 7 שנות אקדמיה באוניברסיטת תל אביב.
תואר ראשון, תעודת הוראה ותואר שני.
במהלך החיים מלמדים אותנו איך להעפיל את פסגת ההר.
מדברים על האושר הצרוף ברגע הזה שבו אנחנו עומדים איתנים
בקצה המסלול המתפתל שצעדנו בו.
מה ששוכחים לציין, זה מה לעשות אחר כך. For instance, you can decide to use all of https://casillascontracting.us/frontier-hotel-and-casino-las-vegas-nevada/ it at a go or save part of it for later use. הנה, הגעתי לפסגה.
מה עכשיו?
לפני שאני עוברת להר חדש ובו פסגה חדשה, אני צריכה לעיתים לחזור
ולרדת את כל הדרך חזרה במורדות ההר ולהיות מוכנה לטפס מחדש בדרך חדשה, על הר חדש,
מול נופים חדשים.
וכך זה קרה בדיוק גם אצלי. مواقع روليت
מקצוע חדש, הר חדש, דרך חדשה
עוד בתקופת לימודי הנחיית הקבוצות, פניתי אל חברות ייעוץ
והדרכה כדי שאוכל להתחיל ולהתמקצע וכמו בתחילת כל טיפוס, לקח לי זמן למצוא היכן
להניח את הרגל במעלה ההר החדש והתלול.
אני זוכרת ראיון מול מנהלת חברת הדרכה שמבטיחה לי גדולות
ונצורות כל עוד אהיה סבלנית ואהיה מוכנה "להתחיל מלמטה".
ממושמעת ובעלת מוטיבציה, הבטחתי לצעוד עקב בצד אגודל.
ואז הגיע הצלצול שבו היא שמחה לבשר לי כי אני עומדת להעביר
קורס שלם.
"איזה יופי". שמחתי.
"באיזה קורס מדובר"?
"מבוא לכלכלה" – הייתה התשובה המפתיעה. كازينو وليام هيل
"אבל אני לא כלכלנית" – הגבתי מיד.
"לא נורא" הייתה התשובה. موقع مراهنات رياضية "גם הם לא. מדובר
בהשתלמות והם זקוקים לקורס הזה במסגרת העבודה".
ואני, להזכירכם, רוצה להתחיל לטפס במעלה ההר החדש שבחרתי
לי.
ממלמלת לעצמי "נעשה ונשמע".
השבתי בחיוב והתחלתי לחקור וללמוד עצמאית מושגים ותיאוריות
בכלכלה.
ימים ולילות ישבתי, שעות על גבי שעות, כדי להכין קורס
שכותרתו מבוא לכלכלה.
היום הגדול מגיע
והנה מגיע היום הגדול ואני ניגשת בהתרגשות ובחשש למכללה המדוברת. מציגה את עצמי לשומר בכניסה. מציגה את עצמי לפקידה בקבלה ושואלת באיזה חדר מתקיים הקורס בכלכלה.
הפקידה מסתכלת עליי וחיוך נסתר מתחיל להתהוות בשיפולי
שפתיה: "קומה 2, כיתה 28. אה, וקחי את אלו"
היא מושיטה אליי צרור דפים "ואל תשכחי להחתים".
"להחתים"? אני שואלת.
"כן" היא משיבה. Thanks Dan and WTG https://nikel.co.id/leyenda-del-casino-del-diablo-fotos-antiguas/ on the blackjack win!
"הרי זה מוכר להם לגמול השתלמות".
אני נוטלת את הדפים ומתכוננת לצאת כשלפתע אני שומעת את קולה מאחור:
"אל תיבהלי ובהצלחה".
תחושה משונה מתחילה לכרסם לה בפאתי מוחי ואני מנסה לגרש אותה
כפי שמנסים לגרש זבוב טורדני.
וכך, עם התיק החדש שקניתי במיטב כספי ועם חליפה מגוהצת, אני
נכנסת לפאתי כיתה 28, מניחה את החומרים שהכנתי, כותבת על הלוח את תוכנית הקורס
וממתינה לכניסת הסטודנטים.
שעה 16:00 והכיתה ריקה
בשעה 16:00, שעת תחילת המפגש, הכיתה עדיין ריקה. התחושה
שהחלה לכרסם זה מכבר, ממשיכה לנגוס והפעם בעוצמה. אני יוצאת מהכיתה, מוודאת שאין
אף אחד מחוץ לכיתה וממתינה עוד 5 דקות.
שקט.
דממה.
מחליטה לשוב על עקבותיי, חוזרת לקבלה ופונה לפקידה לשאול
היכן נמצאת הקבוצה ותשובתה החצי אדישה: "הם בטח בחוץ, על הדשא".
ואני, בתמימות בתולית של הנחייה ראשונה, יוצאת החוצה ושואלת
"מי כאן למבוא לכלכלה"?
מספר חבר'ה אומדים אותי במבטם עד שמישהו מואיל לזרוק בטובו
"את החדשה"?
מבלי להסגיר, אני משיבה: "אני המנחה שלכם".
"טוב, תביאי ת'דפים, נחתום ונגמור עם זה". Have a look at our shortlist of recommended casinos at the top of this page to get started. https://tpashop.com/the-artesian-hotel-casino-and-spa/
"איזה דפים"? לזה לא הייתי מוכנה.
"נו, הדפים עם השמות – לא הסבירו לך"? This is due to https://tpashop.com/50-tours-gratuits-sans-casino-de-depot/ the political structure of the state.
ואני בעקשנות משיבה: קודם, בואו נעלה לכיתה".
אף פעם לא שוכחים את הפעם הראשונה
השבועות הבאים לימדו אותי פרק ראשון וחשוב בהבנת מורכבות
עולם הקבוצות.
לימים, התברר לי שהקבוצה הייתה קבוצה של עובדי תברואה באחת
העיריות בארץ.
שהם רוצים ללמוד כלכלה כפי שאני רוצה לקפוץ ראש אל תוך מערבולת
בלבו של ים סוער.
שהדרך היחידה שלהם לקבל העלאת שכר היא לעבור מהשתלמות אחת
לשנייה, לסמן בחתימתם שהם "השתתפו" במהלך הקורס.
ואני בעקשנות שלא מתפשרת, הסברתי להם שאצלי כדי לקבל חתימה,
הם יצטרכו גם לתת מעצמם. אם זה לא מבוא לכלכלה בסיסית, אז מה כן? Keno https://www.siliconvalleycloudit.com/2310-casino-boulevard-las-vegas-nv-89103/ Similar to Bingo, Keno players draw numbers from a plastic ball and tick them off on an online card.
אז אמנם את מרבית הקורס שבניתי, לא לימדתי אבל סייעתי ליותר
מחמישים אחוז לקבל כלים איך לצאת מהמינוס בבנק.
בשבילי, ההתנסות הזו הייתה שיעור מאלף בהבנת הדרך הארוכה
שיש לי בטיפוס המאתגר בהר שלפניי.
אז מה למדתי מהקבוצה הראשונה שלי?
- שהשתלמות לא תמיד משתלמת
- שלהוביל קבוצה זה לא פיקניק
- שפסגת ההר באותם ימים מעולם
לא נראתה גבוהה ורחוקה יותר
מה החוויות הזכורות לכם מהקבוצה הראשונה אותה הובלתם?
מצטרפת לתובנות שלך.
זוכרת את הקבוצה הראשונה שהובלתי. גם עבורי להוביל קבוצה זו תוספת מקצועית ואישית מרגשת , מרתקת ומאתגרת.
הכתיבה שלך מעולה. מעלה תחושת מתח כמו בקריאה מתגלגלת במהירות ומניעה קדימה. אשמח ממש לקרוא עוד מהבלוג שלך וללמוד מהחוויות שלך. בהצלחה
תודה רבה נויה יקרה.
שמחה לשמוע תחושות כאלו מקולגה.